' משה חיים לוצאטו (רמח"ל, 1707–1746?) היה מן הדמויות המשפיעות בעולם היהודי בעת החדשה. הוא עסק בדקדוק, בהיגיון, במוסר, במתודה תלמודית, בקבלה, ברטוריקה בשירה ובתאטרון.
לא הכל קיבלו את דרכו. רמח"ל עמד במרכז פולמוס כלל-אירופי וחלק מספריו הוחרמו. מבקריו האשימו אותו באורח חיים בלתי הולם, ביומרנות משיחית ואף בפעילות מאגית אסורה.
ואולם למרות הביקורת, נעשה רמח"ל לדמות מרכזית בחשיבה היהודית, שזכתה להערצת אישים כמו הגאון מווילנא והרב קוק. כתביו נלמדים כיום בישיבות ובאוניברסיטאות.
זהו ספר המחקר הראשון בעברית המיוחד לדמותו של רמח"ל והעיון המקיף הראשון בכל מרכיבי הגותו ודמותו. רמח"ל מוצג בספר בהקשר ההיסטורי-גאוגרפי שבו פעל – התרבות האיטלקית והאירופית במאה השמונה עשרה. מתוך הדיון המדעי עולה דמות חדשה של אחד מן המקוריים והמשפיעים שבהוגים היהודיים בעת החדשה.